כאשר בחנתי את התכניות של ביה"ס החדש, שמתי לב שכמו בכל בית ספר, כיתות הלימוד ממוקמות מסביב, ואזור ה"פנאי" המשותף לכל התלמידים ממוקם במרכז. ישנם אזורים טיפוליים המוגדרים "לשעת התקף" ואמורים לשמש מקום רגיעה עבור התלמידים, אך מקומות אלו קטנים ונמצאים מחוץ לכיתה, מה שדורש הוצאה של התלמיד מן הכיתה על מנת "להרגיע" אותו ולאחר שנרגע, החזרתו לכיתה לשאר התלמידים.
מה אני מציעה?
להפוך את ביה"ס לחלל אשר קודם כל מטפל בבעיות של התלמידים, מחבק אותם ומעניק להם ביטחון
להיות מי שהם, ותוך כדי על הדרך, מלמד אותם את כישורי החיים הנדרשים להם על מנת לתקשר ולהשתלב בסביבה.
מצב קיים
מצב חדש - התחלת ערעור המצב הקיים
מצב חדש - טישטוש הגבולות
Comentarios