תומר ארבל | האדם המודולרי

קוראים לי תומר ארבל, והפרויקט גמר שלי עוסק בבית ספר ענבר – בית ספר שש שנתי ממלכתי, חילוני, לבנות המבוסס על אג'נדה פמיניסטית, הגדרה מפוצצת שגרמה להרבה אנשים שסיפרתי להם על בית הספר להרים גבה. ועם כל כמה שאני מחובר לאג'נדה הפמיניסטית גם לי דברים התחילו להתערער. הגעתי לפרויקט עם דעות חלוקות, וחיפשתי את הכשל איפה אני יכול לשנות ומה אני מתקן. לאחר שהכרתי את בית הספר יותר לעומק את התלמידות, את מרים ליבוביץ' מנהלת בית הספר, היזמית הדס רייס והבנתי את האג'נדה הבית ספרית שאני מאוד מסכים איתה, הבנתי שאני לא מחפש את הכשל או מה אני שמנה, אלה איך אני לוקח את הקיים ומעצים אותו.

לאחר המחקר ההתחלתי לפרויקט הבנתי שאני נשען על שתי עקרונות מרכזיים 1. פמיניסטיות הן תוצר של החינוך הפטריארכלי הכוחני ועדיין לא השתחררו ממנו, פמיניזם רדיקלי שבא לשנות סדרי עולם ולבנות מחדש מוסדות חברתיים – שיושב תחת ההגדרה פמיניזם. 2. נקודת המוצא השנייה היא שלמילה פטריארכיה כמו למילה מטריארכיה או פמיניזם יצא שם רע משום שהיא נשמעת כהתקפה על גברים. תיכון ענבר לא משתייך לפמיניזם הרדיקלי והוא לא מדבר על חברה פטריארכלית או מטריאכלית אלה מדבר את הפמיניזם החדש פמיניזם שאינו עוסק בנשים או בגברים או במלחמת המינים, אלה הוא אחת מתנועות השחרור הגדולות בהיסטוריה האנושית – התנועה לשחרור הדמוקרטיה מהפטריארכיה. הבעיה בה הפרויקט שלי הולך לעסוק היא שהמרחב הכיתתי בענבר בפרט ובבתי ספר בכלל לא מאפשר גמישות וסטריליות בין השיעורים. החלל נשאר סטטי וקבוע ואינו תואם את אופי השיעור וערכי בית הספר.

הפתרון שלי לבעיה זו – היא מערכת למידה מודולארית. כלומר – מערכת שתאפשר להתאים את סוג המרחב הקיים לצרכי המשתמשים השוהים בו. המערכת תהיה אוניברסלית ותוכל להתאים את עצמה לכל חלל נתון, כלומר כן מדובר במרחב הכיתתי אך לא מדובר בחלל ספציפי הלמידה תתרחש גם בלי כסא ושולחן.

מתוך הבנו אלו התחלתי לייצר פרוגרמה לתכנון המערכת שלי, אבל מאחר ועדיין לא ברור לי מה הDNA של הפרויקט ומה צריך לקרות במרחב הכיתתי הזה, המרתי את הפונקציות המרחביות לתחושות ורגשות שהחלל צריך לתת לבנות לפי האג'נדה הבית ספרית.

המסקנה שלי מהפרוגרמה הם שבתכנון המרחבי שלי אני חייב להתייחס לאזורי החפיפה של התחושות והרגשות שהמרחב רוצה להעניק לשוהים בו – ושזה הDNAאשר מזקק את מהות הפרויקט

אז המערכת שלי נקראת "אוטופיה" - מערכת למידה מודולארית. אוטופיה זה למעשה מודל חשיבה המכוון אל הטוב התועלתי או המוסרי, מקום ששורר בו סדר אידאלי מוחלט וגואל, פרי הדמיון והמחשבה החופשית המכוון ליצירתה של הרמוניה מושלמת.

כשהגעתי לתכנן את המערכת בעצם עשיתי חיבור בין הגריד התלת ממדי לצורות מחברים שונים שיאפשרו תנועה בגלל המודולריות של המערכת , הבנתי שיש המון צורות תזוזה אפשריות ושאני עדיין בודק אותם מה יהיה המחבר והתזוזה האידאלית למערכת שלי. ולכן הצורות שתראו כרגע הן בעיקר להעביר את הרעיון של המערכת זו לא הצורה הסופית.

למעשה אני הולך לתרגם את אזורי החפיפה מהפרוגרמה הרגשית וליצר מהם פונקציה שהמודולים השונים במערכת יתנו לי כמו פה. וליצר בסוף קטלוג של מצבים וסיטואציות של המערכת שלי, ולכלול בתוכה הצעות הגשה לחיבור כמה מודולים אישים ביחד על מנת ליצר סיטואציה מרחבית כוללת לכיתה.